תחומי טיפול - מעגל החיים - מחזור החיים של המשפחה
אלישבע זהר רייך
המופלא במעגל חיי האדם כי לעולם איננו חדלים לצמוח,להתפתח והמשימות העומדות בפנינו במישור האישי, הזוגי והמשפחתי צומחות איתנו משלב לשלב.משימות אין ספור ניצבות בפני התינוק והילד "בשש השנים המעצבות" ששת השנים הראשונות בחיי אדם- קצב ההתפתחות הינו מואץ ומופלא בהיקפו, אח"כ אנו מגיעים לגיל ביה"ס, גיל ההתבגרות הקשרים הזוגיים, בחירת בן/בת הזוג, במשפחה החדשה .ההתמקדות במשפחה במערכת חברתיים מתפתחת, העוברת שלבים שונים, מבליטה את טיבם המשתנה של חיי המשפחה.ניתן לזהות שלבי התפתחות צפויים במחזור החיים של המשפחה. כל שלב הינו צומת למפגש או להתנגשות של כיווני צמיחה אישיים וקבוצתיים . בכל שלב עוברת המשפחה תהליך של התייצבות, המופרת בשלב הבא ומעמידה דרישות להתארגנות מחדש. (עופרה איילון). אלו הם ארועים טבעיים אופיניים שקורים לאנשים כשהם מתחתנים, יולדים ילדים, מזדקנים ומתים. משפחות זה המקום שבו אנחנו חיים רגשית ופיסית. החוויות המשפחתיות שלנו - הריגושים, אהבות, שנאות מסתורין, פרדוקסים, חרדות, הקרבות ללא סוף, שמחות, עוולות, קינאה, סערות, נוחיות, קשרים ותבניות - חקוקות עמוק בנפשנו. המשפחה, לא האנטומיה היא הגורל. (ג'יימס ל. פרמו).
שבעת השלבים במעגל החיים הם: יצירת הזוג, הולדת ילד ראשון, התרחבות המשפחה - לידת ילדים נוספים. המשפחה עם מתבגרים צעירים, התרוקנות הקן, גיל הפרישה וגיל הזהב.כל שלב מעמיד בפני המשפחה מטלות בתחום של התפקוד והרגש במשימות של לימוד מקצועי והשקעה בקריירה. החיים מתנהלים פנים המשפחה וחוץ המשפחה - בקבוצה, בחברה ובקהילה. ההתמודדות מאפשרת מעברים לשלב הבא והעולם כמנהגו נוהג.כאשר אנו חווים משברי חיים ואובדנים (אין מדובר במעברים נורמטיביים משלב לשלב) אז האדם מתמודד עם מצבי לחץ ומשבר המצריכים כוחות ומנגנונים של התמודדות הסתגלות והשלמה.המודבר במות ושכול של בן/בת זוג, ילד והורה, בפיטורין, מחלה ונכות, הגירה וגירושין במשפחה.השפעת אירועים אלה על מכלול החיים תלווה באישיות האדם, בחוסן הנפשי של היחיד, הזוג, האדם והמשפחה ובשלב החיים בו ארע המשבר.במאמרי אנסה בקצרה לפרט עקדת המשימות העומדות בפנינו במעבר משלב לשלב.
נישואין - זוגיותבנית זהות הזוג הינה המשימה המרכזית בשלב הראשון במחזור החיים של המשפחה. בהתחלה כל אחד חווה עצמו כשלם שמקיים יחסים עם שלם אחר, ביצירת הזוג כל אחד הופך לחלק. חייבים להיות קונפליקטים והתלבטויות בתהליך של פידבק מיידי פנים אל פנים, על מנת ליצור חוקים חדשים המייחדים את הזוג ויצרו סגנון חיים חדש. קיים תהליך של העברת דפוסים ממשפחות המוצא, המשמשות מודל חיים. אם הבוגר לא עשה הבדלה הכרחית בינו לבין משפחת המוצא, יבחר בן/בת הזוג לרצות את משפחת המוצא.הזוג חייב ליצור סביב עצמו גבולות בריאים וברורים שצריכים לאפשר פרטיות, מקום לתפקוד אוטונומי ואינטימיות ביחסי הזוג.דילוג על שלב יצירת הזוג מעמיס על השלבים הבאים לכן חשוב מאוד לתת מקום לזוגיות ולאינטימיות לפני הפיכת הזוג להורים.
הולדת הילד הראשוןעל הזוג למלא במקביל שני תפקידים מרכזיים שהם זוגיות והורות.עם הולדת הילד חל מעבר מיחסים של פנים אל פנים ליחסים של זה לצד זה כשבתווך התינוק. על הזוג ליצור גבולות חדשים של הזוג עצמו והסביבה החיצונית לגדל את התינוק ולשמור על האינטימיות.בעבר היה גידול התינוק והילד מוטל על האם בלבד והיתה נוצרת קואליציית אם - ילד כשהאב היה מרגיש בחוץ, כיום עם תחילתה של שבירת החלוקה המסורתית של תפקידי נשים גברים, קריירות כפולות לגבר והאשה ועזרה הדדית בגידול הילדים, ההתקשרות של שני ההורים עם התינוק והילד משמעותית ביותר לילד ולהורים.
התרחבות המשפחה - לידת ילדים נוספיםבשלב זה מצטרפים אחים / אחיות למשפחה.על ההורים ללמוד כי קשה לבטא אהבה במעורבות יתר עם כל הילדים בעת ובעונה אחת. על המשפחה ללמוד שאהבה משמעותה שונה מסה"כ הזמן והנוכחות.משימת שלב זה הינה היכולת להיות נפרד וגם להשתייך - זוהי משימה מרכזית של כל אחד, הזוג והילדים וזוהי משימה מרכזית והכרחית באינדיבידואציה של האחים.לראשונה בשלב זה עוברים נציגי המשפחה לסמכות אחרת (גן, ביה"ס, חוגים) המשפחה בודקת עצמה ונבדקת ע"י העולם. היא מתבוננת עד כמה היא דומה או שונה מהחברה.
משפחה פתוחה מדי מאבדת את זהותה וערכיה ומתאימה עצמה טוטאלית לחוקי החברה. משפחה סגורה מדי לא נותנת לחדשנות לחדור פנימה ולעתים כשהילד מביא ערכים ונושאים מהעולם החיצוני קשה לה להסתגל, להטמיע ולהשפיע.כך שאני מדברים על בניית גבולות מתאימים בין הורים וילדים ובין הילדים לבין עצמם. חשובה ביותר גמישות המשפחה לקבל דברים מבחוץ וגם לדחות אחרים כדי לשמור על זהותה סמכותה ובטחונה.בד בבד המשפחה מתמודדת עם נושאים של הצלחה מקצועית, נושאי דיור וקריירה, המשפחה המורחבת והמשך טיפוח, בניה ושימור הזוגיות.
המשפחה עם מתבגרים צעיריםילדים מתבגרים - מטילים את המשפחה לסערות ונתונים עצמם במערבולות. ההורים מתלבטים בשאלות של סמכות הורית, שיתוף פעולה הורי, שוני בדעותיהם ותיאום הורי.הצורך של המתבגר לאמן את כישוריו ביחסים חברתיים מיניים וחשיבתיים יכול להיתפס כפרובוקציה או כמרד. הוא נתון למצבי רוח משתנים להשפעות תרבותיות וחברתיות המאפיינות כל דור. המתבגר חציו מחוץ למשפחה וחציו בפנים. מצבים של אי-ודאות מכניסים את המערכת המשפחתית ללחץ. המתבגר אינו שייך לתת מערכת הילדים וגם לא למערכת ההורים אך משפיע על כולם בהתמודדויות של תלות ועצמאות. הוא יכול בתנועות של מרד להידחף החוצה מוקדם מידי ומאידך לא יכול ללכת כלל.
זוג ההורים ממשיך בחייו - בעבודה, בקשרים חברתיים, בקשיים ותקיעות בנישואין. המשימות הזוגיות הן מורכבות מאתגרות ומצריכות שורשים עמוקים דמיון לרחף וכנפיים לעוף.
התרוקנות הקןכיום אנו עדים לתופעה של תחילת גיל ההתבגרות בגילאים צעירים ביותר (קדם בת /בן מצווה) ולהתארכות בשלבי ההתבגרות.יש והילדים מאריכים את שהותם בבית ההורים, יש והם סיימו צבא פנו לעבודה או ללימודים והלכו במסלולם הטבעי של נישואין והולדת הנכדים, יש והם חוזרים לבית הוריהם - בשל קושי כלכלי או התבגרות נפשית מאוחרת, הזוגיות בהתרוקנות הקן ועזיבת הילדים עומדת שוב במבחן האינטימיות.
שלב זה מציב אתגר מאחר והתפקחות מסוימת מהנישואין היא אוניברסלית.בנישואין שמאריכים שנים בני הזוג מדווחים על ירידה בריגוש המיני, נשיקות, שיתוף ועליה בבדידות עם השנים בני הזוג תוהים אם הם עדיין אוהבים. בני הזוג יכולים לגרום לשמחה ולביטחון אך כמו כן לסבל ולתסכולים.
סיכונים המאיימים על הזוגיות הם: תקשורת לקויה, פרישה רגשית, נקמה על דחיה מינית, מסעות אשמה, אובדן אמון, חסר, שעמום, חוסר נאמנות הפרדות וגירושין.יש נישואין שעובדים - בני הזוג עברו ממיסטיפיקציה ואידיאליזציה של היחסים "לאהבה מודעת" - לאהבה בוגרת.
גיל הפרישה - גיל הבינייםהתרוקנות הקן מגיל הפרישה תלויים זה בזה.
כיום בגיל הפרישה מתמודדים בני הזוג עם משבר גיל העמידה, עם שינויים בריאותיים והורמונאליים, וכמובן כפי שצויין עם הצלחת זוגיותם.רוב הנישואין מגיעים לאיזון וליכולות הנדרשות מבני הזוג לקבל אחד את השני. יש נישואין המגיעים ליציבות ע"י שקיעה בהשפעות המאבקים הקודמים של הנישואין בילדים. בני הזוג מוצאים עצמם במצב מסקרן של נישואין הרמוניים וילדים "סימפטומטיים".יש זוגות שמסתגלים ומוותרים על הרצון לשנות את בן זוגם. הם יודעים כי "אושר" הינו תוצר של חוויות חיים.
למרות שהחברה שלנו מכוונת לנעורים - יש פרטים וזוגות שישקעו וירגישו עצמם מזדקנים וחסרי תועלת ויש זוגות שיצאו לקריירה שניה, לפעילויות התנדבותיות, להנאת חיים בשעות הפנאי, לימודים, חוגים, טיולים בארץ ובעולם. הבנים והבנות - ענפי המשפחה נושאי פרי, והנכדים ממלאים את העולם בניחוח שמחה ואהבה.
הזקנה - גיל הזהבלמרות התפתחות הרפואה והארכת תוחלת החיים, שלב חיים זה עומד בסימן של התמודדות עם בגידת הגוף, מחלות ומוגבלות כרונית, מות חברים, בן/בת הזוג, התמודדות עם משמעות הקיום ומימוש בחיי היומיום.החיים הופכים להיות יותר פשוטים, המחויבויות לאחרים נחלשות, עם זאת יש תמיד תכנון ומטרות לעתיד.
דר' מריאן רבינוביץ' סוקר בספרו "גילו של אדם" ששה תחומי ביצוע בזקנה והוא מדבר על הגיל הכרונולוגי, הגיל הביולוגי, הגיל ההכרתי, הגיל הריגושי, הגיל החברתי והגיל התפקודי.גם במסגרת השחוקה והאובדנים כל עוד אדם עצמאי ויכול לשרת את עצמו - הזקנה יש בה יופי והוד.כאשר אדם הופך תלוי ופונקציות הכרתיות וריגושיות נפגעות - אדם זקוק לעזרה ולסיוע והחיים הופכים להיות התמודדות יומיומית והכנה לקראת המוות.
אנשים הקרבים למוות לפעמים עוברים על חייהם בעצמם וממשיכים לחפש את המשמעות של חייהם כדי למצוא משמעות למותם.המשפחה והידידים סובבים את הזקן ועוברים איתו שלבים מעורבים של חמלה, אי נוחות, פחד, עליזות מעושה, שיחה לחוצה על עיניני דיומא, הם תוהים איזו השפעה תהיה לפרידה - למוות על חייהם.האימרה הנפוצה כי נולדים לבד, חיים לבד ומתים לבד - נכונה במהותה ועם זאת הזקן עטוף ונעטף ע"י בני משפחתו, בילדותו, בזכרונותיו ובדמויות המשמעותיות הסובבות אותו.
כל אחד מאיתנו בכל שלב נוגע בפרוכת חוטיו הרקומים של הבלתי נמנע ונפרד לדרכו.
